4984
חזור לדף הביתמרקורי לוגו
  • פוסטים אחרונים
  • מחקר במדעי החיים
  • חו''ג לפיתוח וייצור תרופות
  • מוצרים ופתרונות לייצור ביוטכנולוגי
  • בדיקות מים ואיכות הסביבה
  • מיקרוביולוגיה
  • מערכות מים למעבדות
  • מיקרוסקופיה
  • מכשור מדעי
  • מתכלים לכרומטוגרפיה
  • פתרונות אנליטיים
הבלוג של מרקורי

כיצד בחירת הנוגדן למחקר שלי יכולה לעזור לי בדרך לפרסום המאמר?

פורסם ע"י מירב, 05/09/2017

בחירת הנוגדן הנכון לניסוי, יכולה להיות מאתגרת וקריטית לא פעם.
חשוב לבחור את הנוגדן הנכון שיזהה את חלבון המטרה, שיהיה מספיק מדויק ורגיש וכן צריך לשים לב למידע שהיצרנים נותנים על הנוגדן.
כשפיתוח הנוגדן נעשה ע"י החוקרים עצמם הם עורכים הרבה בדיקות איכות לנוגדנים על מנת שיוכלו להשתמש בנוגדן בבטחה, ובעקבותיהם, גם חברות שמיצרות נוגדנים עורכות בדיקות אלה.
הצורך בבדיקות איכות ברמה גבוהה ובלידציות של נוגדנים יותר מוקפד באפליקציות קליניות ופחות בקהילת החוקרים.
בהתחשב בעובדה שולידציות לנוגדנים יכולות להיות יקרות בזמן וכסף, הרבה יצרני נוגדנים ומעבדות החלו להגביל את מידת ההשקעה שלהם בבדיקות לנוגדנים חדשים שהם מיצרים.

בעשור האחרון הולך וצומח טרנד שבו קהילת החוקרים וחברות מפתחות עורכות הערכה מחדש ליצור ולולידציה של נוגדנים על מנת שיהיו יותר מדויקים,
וזאת כתוצאה מעליה במספר הפרסומים שלא אושרו בעקבות פענוח תוצאות בעבודה עם נוגדנים.

בקהילה המדעית נדונה השאלה מי צריך להיות אחראי על הולידציות ובאיזה דחיפות עליהן להתבצע.
ב-Science Journal תוארו 4 מאפיני מפתח שיש לבצע על מנת לדייק בואלידציות:


• Demonstrating sensitivity (precision)

• Demonstrating reproducibility (precision)

• Demonstrating target specificity (accuracy)

• Demonstrating application specificity (accuracy)

ארבעת המאפיינים האלו מגדירים איזו אנליזה נדרשת על מנת לקבל ולידציה איכותית לנוגדן.


בבואנו לבחור נוגדנים, מהם האספקטים שיש לקחת בחשבון?

כשמתכננים ניסוי חשוב לנקוט במשנה זהירות בבחירת המרכיבים ל- Immunoassay.
למשל, כשבוחרים את הנוגדן -
- מהו אנטיגן המטרה?
- האם הוא פנימי, חיצוני, טרנס ממברנלי או מופרש מהתא?
- האם חשובה לנו הצורה הנטיבית של חלבון?
- האם המטרה היא לזהות, לכמת, למקם או גם וגם?
חשוב שהפקטורים הנ"ל יהיו חלק הן מפיתוח איכותי והן חלק מתהליך בחירת הנוגדן.

ברגע שזוהה האנטיגן ונבחרה שיטת הדטקציה הגיע הזמן לבחור נוגדן ראשוני אחד או יותר על מנת לזהות את האנטיגן שלך בהתחשב בפקטורים הבאים:

קביעת השיטה המתאימה ביותר למחקר שלך

לכל שיטה (western blotting, immunohistochemistry, ELISA, flow cytometry, etc.,), יש יתרונות וחסרונות משלה.
מכיון שלא כל נוגדן יכול להתאים לכל אחת מהשיטות, לא ניתן להחשיב נוגדן כלא טוב אם הוא עובד בIB ולא ב IH.

חשוב מאוד לעשות ולידציה לנוגדן שלך לשיטה הספציפית שלך.
מומלץ לבדוק את הנתונים המופיעים ב Data Sheet או באתר היצרן על מנת לראות איזה נתוני ולידציה ניתן לקבל על השיטה שבה מעוניינים.
כל פרסום מדעי יכול לחזק את הבטחון בשימוש בנוגדן, וכן יכול לאיזה שיטות הנוגדן יכול להתאים. 

היה ויש מספר פרוטוקולים קטן זה יכול להצביע על דיוק בנוגדן אך מצד שני על אי סבילות לשינויים בפרוטוקול.

 

סוג הדוגמה הנבדקת

קימים מספר נתוני מפתח חשובים אודות חלבון המטרה שיכולים להשפיע באופן משמעותי על ביצועי הנוגדן. 

ביצועי הנוגדן יכולים להיות מושפעים מדינאמיקה משתנה
בתוך התא מכיון שחלבונים תאיים יכולים לעבור מודיפיקציה שלאחר תרגום, יכולים לעבור טרנסלוקציה, להיכנס לממברנות ואף לעבוד דגרדציה. ראו טבלה 1:


קביעת אופן הכנת הדוגמה

אלמנט נוסף בהצלחה בהליך ה immunostaining הינו התיחסות מראש לאופן הכנת הדוגמה. 

האם חלבון המטרה הוא נדיר או שכיח, מה התנאים הנדרשים לחשיפת האפיטופ, ומצד שני הרגישות,
הסלקטיביות והדיוק של הנוגדן. חלק מהפרמטרים שיש להתחשב בהם מוצגים בטבלה 2:


תכנון ביקורות נכונות

בעת כיול נוגדנים מאוד חשוב שיהיו ביקורות נכונות בין אם הכיול נעשה
ע"י המשתמש הסופי או ע"י היצרן. בכל מקרה נתוני הכיול צרכים להיות 
זמינים במידה וידרשו לפרסום מאמרים. להלן מספר נקודות שכדאי
לקחת בחשבון בהקשר הזה:

נתוני היצרן
עיינו ב Data sheet, ב Certificate of analysis ונתונים המוצגים
באתר הספק/ היצרן. בדקו האם נעשתה רק בדיקה לזיהוי האנטיגן
בשיטות השונות למשל ELISA או WB, או האם יש נתונים מעמיקים יותר.
בדקו איזה סוג דוגמאות נבדקו (ליזט מתאים, הומוגנט מרקמות וכו') ותחת
אילו תנאים (ריכוז הנוגדן, סטימולציה, ריכוז הליזט וכו') נעשתה הבדיקה.
זיהוי של חלבונים רקומביננטיים למשל לא מבטיחה זיהוי של החלבונים
מתאים או מרקמות.

ביקורות
תמיד כדאי שבביקורות תהיינה גם ביקורת שלילית וגם ביקורת חיובית.
ביקורת חיובית יכולה להיות כל רקמה, תרבית תאים, או חלבון נקי שידוע
שמכיל את האנטיגן ונבדק כבר ע"י שיטה אמינה. ביקורת שלילית הינה
דוגמה שידוע שאינה מכילה את האנטיגן. בנוסף לביקורות, כדאי להריץ את 
 
הריאגנטים בלבד כביקורות לנוגדן הראשוני והשניוני. גם ביקורות לאיזוטיפ כדאי
שיהיו על מנת להראות שהקישור של הנוגדן הראשוני הוא ספציפי ולא 
מביא לרקע כתוצאה מקישור לא ספציפי.

הבדלים בין אצוות
על מנת להראות דיוק של נוגדן חשוב מאוד לבדוק אצוות שונות.
נוגדנים שמקורם בדימומים שונים של החיות או מהליכי ניקוי שונים יכולים להיות
שונים זה מזה בצורה משמעותית בערכי הטיטר שלהם. לכל אצוה חדשה יש
לבצע ולידציה וכיול בטרם שימוש. בנוגדנים פוליקלונליים זה משמעותי יותר
מכיון שאצוות שונות יכולות להביא לביצועים שונים. כשמכינים נוגדן חדש אמנם
משתמשים באותו אימונוגן אך הוא לא בהכרח תמיד גורם לאותה תגובה ולכן צריך
להיבדק ע"י מי שמיצרו ספציפית לגבי האפליקציות הרלבנטיות. בכך שיש לנוגדנים
מונוקלונלים אפיטופ יחיד כמטרה יש להם יתרון, אך יש להם גם חסרונות. הם
אמנם הדירים יותר כשמשווים אצוות שונות, אך שינויים בקלון או בשיטת הניקוי
יכולים להביא לשונות בין האצוות. כאמור, נתוני היצרן צרכים לעבור כיול, אך גם
המשתמש צריך להיות מודע לשונות שעלולה להיות בין האצוות ולכייל את הנוגדן.
משתמשים קפדניים ביותר מכיילים את הנוגדן לפרוטוקול שלהם עם אצוה מסוימת
ואז מזמינים את כל הווילים מאותה האצוה על מנת להימנע מאופטימיזציה חוזרת.


יתרונות וחסרונות לשימוש בנוגדנים מונוקלונליים ופוליקלונליים:


לסיכום,
כיול של נוגדנים הוא מפתח לביצוע נכון של ניסויים ולאחריהם לפרסום מאמרים עם נתונים מבוססים ונכונים.
בכיול המעבדה בודקת את הביצועים של הנוגדן ומאפיינת את הביצועים שלו בשיטות השונות. תכנון נכון של ניסויים של יצרני הנוגדן
ושל המשתמשים בו חשובים מאוד לפענוח נכון של התוצאות. בעבודה עם נוגדנים אנחנו מנצלים את אופי פעולתם המדויק,
בוטחים בתכונות אלה ומתבססים עליהם בנסיונות שלנו. יחד עם זאת עלינו לכייל נכונה את הנוגדנים בהם אנחנו משתמשים ולהיות מודעים
לחשיבות של תכנון נכון של ניסוי עם שימוש נכון בנוגדנים על מנת לפענח נכון את התוצאות של הניסויים שלנו.

אשמח לעזור בבחירת הנוגדן למחקר שלך,

מירב
[email protected]

Reference:

Further considerations of antibody validation and usage. How to avoid reviewer challenges.By Kevin Long, Ph.D.; Chandra Mohan Ph.D.; Wayne Speckmann, Ph.D.

EMD Millipore Corporation, Billerica, MA, USA

קטגוריות

פוסטים אחרונים
מחקר במדעי החיים
חו''ג לפיתוח וייצור תרופות
מוצרים ופתרונות לייצור ביוטכנולוגי
בדיקות מים ואיכות הסביבה
מיקרוביולוגיה
מערכות מים למעבדות
מיקרוסקופיה
מכשור מדעי
מתכלים לכרומטוגרפיה
פתרונות אנליטיים
מרקורי

הוסף תגובה

תגובות
אין תגובות לכתבה זו
מרקורי לוגו
  • |
Gadot
MERCK
    • 4810101 רחוב העבודה 12 ת.ד. 159 ראש העין
    • טלפון: 03-9387164
    • פקס: 03-9021078
    • מייל: [email protected].
  • SAP Ecommerce
  • BSMART_logo
מרקורי
  • תמיכה מלאה בדפדפן כרום*
  • מותאם לעיוורי צבעים
  • מותאם לכבדי ראייה
  • תצוגה רגילה
  • תפריט קיצורי מקלדתAlt + 0
  • הפסק תנועתיות באתר
  • הסרת הדגשת קישורים וכפתורים
  • להגדלת פונטים לחץ על מקשים
  • Ctrl + להגדלה
  • Ctrl - להקטנה
  • Ctrl 0 לאיפוס
  • הפעל הפסק ניווט מקלדת
  • אפס לברירת מחדל
קיצורי מקלדת
  • כיבוי\הדלקה תפריט זהAlt + 0
  • דלג לתפריט הראשיAlt + 1
  • דלג לאזור תוכן מרכזיAlt + 2
  • חיפושAlt + 4
  • צור קשרAlt + 7
  • דלג לדף הביתAlt + h
  • דלג לתפריט הנגישותAlt + m

*בדפדפן פיירפוקס יש להשתמש ב Alt + Shiftוהמספר

למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tabעל מנת לחזור אחורה בין אלמנטים לחץ על מקשים, - Shift + Tab

  • דלג לתפריט הראשי
  • דלג לאזור תוכן מרכזי
  • דלג לתפריט הנגישות
    •   linked in
    •   facebook