60 שניות על תרופות שמחקות פעולת מעכביםמסלולים פיזיולוגיים רבי שלבים, הן בתוך התאים והן מחוצה להם, מלווים בהפעלה ועיכוב של אנזימים שונים. המחקר וההבנה של מנגנונים אלו תורמים רבות לפיתוח תרופות חדשות. בשנים האחרונות פותחו מעכבים סינתטיים הדומים בפעילותם למעכבים הטבעיים, על מנת לפענח את הקשר שבין המבנה של אנזימים לפעילותם. חלק מהותי במחקר מסוג זה מתמקד באותן המולקולות המעכבות ובמבנה שלהן שהוא קריטי לתפקוד. הכוונה למודיפיקציות מבניות מסוימות שחייבות להתבצע בצורה נכונה, ובכלל זאת אננטיומרים מבניים. למרות שהפעילות האנזימטית היא זו שרלוונטית יותר לשימוש ברפואה, דווקא האפקט שמתקבל ע"י עיכוב של אנזימים עשוי לתרום יותר למחקר של אותם אנזימים. שנים של מחקר על מעכבים ועל המכניזם של פעולתם שופכים אור על הדרך שבה מתבצעת האינטראקציה בין האנזימים לסובסטרטים שלהם; כיצד משפיע העיכוב על התהליך שהאנזים מפעיל; ובהתבסס על הקשר שבין המבנה לפעילות של מעכבים - כיצד לפתח תרופות תוך הימנעות מפעולה ביוכימית שגויה. בהקשר זה הזכרו במודל המפתח והמנעול שלמדנו בקורס בביוכימיה, על פיו לאנזים מבנה ייחודי התואם בדיוק הן במבנה והן בהרכב הכימי לסובסטרט.מדריך כיס על מעכבים על מנת לבצע את הניסויים שלכם בצורה נכונה ולהסיק את המסקנות הכל כך חשובות בצורה מדויקת כדאי לכם להיעזר בחוברת המעולה של חברת Calbiochem שבחרתי להציג בפניכם, שכותרתה: An Introduction to Inhibitors and Their Biological Applicationsלחברת Calbiochem שנים רבות של נסיון בפיתוח מעכבים מהשורה הראשונה, והיא ידועה הן בעבודתה הנקיה, הן בחדשנותה והן במקצוענותה. מתוך נסיון זה נולדה החוברת. מדובר במדריך מצוין שיסייע בעבודתכם במעבדה, והזדמנות ללמוד ממי שצבר שנים של נסיון בתחום. תוכלו למצוא הסברים על מושגים חשובים כגון IC50 (הריכוז הדרוש להשגת 50% עיכוב בפעילות), Ki (Inhibition constant) (ריכוז המעכב שבו מתקיים 50% עיכוב) ועוד.תגלו טיפים חשובים כגון:
ומידע חשוב שיכול לשמש אתכם גם בניסויים שאתם מבצעים בבעי"ח כגון:
יישנו פרק שלם שמוקדש לשימוש של מעכבים ברפואה ואף מוסבר Lipinski's rule of five (RO5) משנת 1997(Lipinski, C.A., et al. (1997). Adv. Drug Delivery Rev. 23, 3-25)שבדק את התכונות הפיזיו-כימיקליות של למעלה מ 2000 תרופות ומולקולות בתהליך אישור להיות תרופה, והסיק כי הסיכויים למולקולה להיות חדירה לממברנה ולהיספג טוב יותר ע"י הגוף עולים כאשר:
מחברת המאמר, מירב גרבי הינה בוגרת תואר ראשון בביולוגיה B.Sc. ותואר שני M.Sc. בביוכימיה מאוניברסיטת בר אילן.• למירב גרבי ניסיון של 3 שנים בעבודת מחקר במחלקה ל Cellular and Developmental Biology בביה"ס לרפואה New York, Mount Sinai School of Medicine • במסגרת עבודה זו חקרה את ההבדלים בין Fibroblast growth factors -FGFs לבין FGF homologous factors FHFs ע"י השריית מוטציה בחלבונים רקומביננטיים והכנה פרפרטיבית של החלבונים לאנליזה בקריסטלוגרפיה.• למירב מומחיות בשיטות: ביולוגיה מולקולרית, יצירת קונסטרקטים , RT-PCR, PCR טרנספקיות וטרנספורמציות, ביטוי חלבונים בחידקים, מיצוי חלבונים, טיהור חלבונים בקולונות אפיניות להפרין, ניקל וגלוטטיון, פתרון בעיות אגרגציה ופרסיפיטציה של חלבונים, אנליזת חלבונים בשיטת ווסטרן, צביעות קומסי וצביעות כסף של ג'לים, טרנספקציה לתרביות תאים, מבחני MTT לתרביות תאים ועוד.• מ - 2006- מנהלת את תחום מדעי החיים בחברת מרקורי לאחר שבמשך כעשור ניהלה גם את תחום הכרומטוגרפיה • מירב גרבי השתתפה בקורסים והשתלמויות בתחומים: כרומטוגרפיה, מיקרוסקופיה ומדעי החיים בחברת Merck .