לא רק רגולציה: למה וולידציה למכשור במעבדת המיקרו היא קו ההגנה הראשון שלכם?

החודש חזרתי מקורס בחברת MERCK שמטרתו הייתה חידוש ההסמכה שלי כמהנדס וולידציה.
ביום יום אני משוחח עם לא מעט לקוחות ומציע להם את שירותי הוולידציה שלנו למכשור ביקורת האיכות במעבדה המיקרוביאלית, חשבתי שזו הזדמנות טובה לסכם בכמה מילים את חשיבות הוולידציה בעת הכנסת מכשיר חדש למעבדה.

בעולם הפרמצבטיקה והמכשור הרפואי, מעבדת בקרת האיכות המיקרוביולוגית היא לעיתים קרובות "השומר בשער". בניגוד לבדיקות כימיות, שבהן התוצאות לרוב חד משמעיות ומהירות, מיקרוביולוגיה עוסקת ביצורים חיים, משתנים ביולוגיים וזמני דגירה ארוכים. בסביבה כל כך רגישה, המכשור שלנו כדוגמת דוגמי האוויר, מערכות הסינון, משאבות בדיקות הסטריליות ומכשירי הזיהוי המהיר, חייבים להיות העוגן היציב. כאן נכנסת לתמונה הוולידציה (Validation). זהו לא עוד סעיף ברשימת המטלות לקראת ביקורת, אלא אבן יסוד באמינות המדעית והבטיחותית של המוצר.

הנה הסיבות המרכזיות מדוע אסור להתפשר על תהליך הוולידציה:

בטיחות המטופל ומניעת תוצאות False Negative
הסיכון הגדול ביותר במעבדת מיקרו הוא קבלת תוצאה שלילית כוזבת (False Negative), תארו לעצמכם אינקובטור שלא שמר על טמפרטורה אחידה במהלך בדיקת סטריליות , התוצאה תהיה "סטרילית", אך בפועל ייתכן שזיהום קיים לא הצליח לשגשג בגלל כשל במכשיר.
וולידציה קפדנית (ובפרט מיפוי טמפרטורה) מבטיחה שהתנאים הסביבתיים מאפשרים צמיחה אופטימלית של מיקרואורגניזמים פוטנציאליים ומגנה על המטופל בקצה השרשרת.

שלמות הנתונים (Data Integrity)

בעידן ה ALCOA+ הרשויות הרגולטוריות (FDA, EMA) ומשרד הבריאות שמות דגש עצום על שלמות הנתונים. מכשיר שלא עבר וולידציה ממוחשבת (CSV) או שאינו מכויל כראוי, מייצר נתונים שאינם אמינים. ללא וולידציה, אין דרך להוכיח שהנתון שהתקבל ביום הבדיקה הוא אכן הנתון האמיתי, ושלא בוצעו בו מניפולציות או שגיאות רישום אוטומטיות.

עקביות (Consistency) ושחזור תוצאות

מיקרוביולוגיה ידועה לשמצה ב"רעש" הסטטיסטי שלה. המטרה שלנו היא לצמצם את המשתנים. וולידציה מבטיחה שביצועי המכשיר הם הדירים בין אם זה מחזור עיקור באוטוקלב ובין אם זו ספירת מושבות במכשיר אוטומטי, אנו חייבים לדעת שהמכשיר יתנהג בדיוק באותו אופן מחר, כפי שהתנהג היום.

חיסכון כלכלי ומניעת חקירות OOS

חקירות של תוצאות חריגות (OOS - Out of Specification) הן יקרות, גוזלות זמן ומשאבים ומעכבות שחרור אצוות. חלק ניכר מחקירות ה OOS במעבדות מיקרוביולוגיה מסתיימות במסקנה של "כשל מעבדתי" (Lab Error) הנובע לעיתים קרובות מציוד לא תקין או לא מתוקף.
השקעה בוולידציה איכותית בשלב ה IQ/OQ/PQ חוסכת הון עתק בשלב התפעול השוטף ומונעת פסילת אצוות מיותרת.

עמידה בדרישות הרגולטוריות המתקדמות (Annex 1)

העדכון האחרון של ה EU GMP Annex 1 שם דגש מהותי על ניהול סיכונים (QRM) ועל אסטרטגיית בקרת זיהומים (CCS). הציפייה כיום היא לא רק "להפעיל מכשיר", אלא להבין את גבולות הפעולה שלו, לבצע הערכת סיכונים לתהליך הוולידציה ולהוכיח שליטה מלאה בתהליכי העיקור והניטור.

לסיכום , וולידציה היא לא אירוע חד-פעמי. היא מחזור חיים שלם הכולל:

1. Design Qualification (DQ) האם המכשיר מתאים לצרכים שלנו?
2. Installation Qualification (IQ) האם המכשיר הותקן כראוי?
3. Operational Qualification (OQ) האם המכשיר פועל לפי המפרט?
4. Performance Qualification (PQ) האם המכשיר עובד בצורה עקבית עם המוצרים/העומסים הספציפיים שלנו?

כאשר אנחנו משקיעים בוולידציה, אנחנו לא רק מסמנים וי לרגולטור, אנחנו בונים את הביטחון שלנו במוצר שאנחנו משחררים לשוק.

מה דעתכם? האם אתם רואים בוולידציה נטל או כלי לניהול איכות? אשמח לתגובותיכם

בכל שאלה נוספת אני לשרותכם

אורי חזום
מנהל תחום ביומוניטורינג
טלפון 054-2478797
מייל [email protected]

מחבר המאמר, אורי חזום, בוגר לימודי הנדסאי ביוטכנולוגיה וכימיה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה
• את לימודי ההשלמה לתואר מהנדס ביוטכנולוגיה וכימיה B.Tech ביצע אורי באוניברסיטת אריאל, ואת התואר השני, מוסמך במדעי הרפואה בתחום תורשת האדם ורפואה מולקולרית ביצע באוניברסיטת תל אביב
• עבודת התזה נערכה בהנחייתה של פרופסור שקלאי מהמחלקה לתורשת האדם ורפואה מולקולרית, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א, בנושא "The effect of low oxygen environment on muscle cells". שימוש במודלים המתבססים על עבודה עם תרביות תאים ובעלי חיים.
בתקופת התזה אורי היה שותף למחקר נוסף עבור המחלקה לניתוחי חזה, ביה"ח אסף הרופא, צריפין, בנושא "Pulmonary alveolo-capillary pore diameter after lung resection in rats". בה פיתח מודל לאנליזה של קוטר נקבים הנוצרים כתוצאה מניתוחי ריאה.
• לאורי נסיון של שנתיים בתור מהנדס תהליכי תסיסה בחברת אינסייט, חברת מו"פ ביוטכנולוגי, פארק המדע רחובות. תפקיד בו היה אחראי על בניית קונסטרוקטים המקודדים לייצור חלבונים רקומביננטים שונים, שיבוטם במערכות ביטוי שונות, התאמת תהליך תסיסה וכן פיתוח תהליכי הפרדה וניקוי ראשוניים של חלבונים.
• בשנת 2010 הצטרף אורי לחברת מרקורי לתפקיד Tech Support בו נתן מענה לפניות ושאלות לגבי מוצרי MERCK השונים. בשנת 2012 בזמן האינטגרציה בין חברת MERCK לחברת MILLIPORE קיבל אורי את תחום ניהול מוצרי מיקרוביולוגיה, במסגרת תפקיד זה השתתף אורי במגוון קורסים והכשרות וכן התמקצע בתחום הוולידציה והוכשר למתן שירותי וולידציה באתר עבור מגוון מוצרי מיקרוביולוגיה של חברת MERCK.