ה - Annex 1 החדש כבר כאן, האם הטכנולוגיה במעבדות מוכנה למהפכת הניטור הרציף?

בשנתיים האחרונות תעשיית הפארמה כולה עסוקה ביישום ה Annex 1 החדש.
אם יש משהו שהעדכון הזה הבהיר מעל לכל ספק, זה שהתעשייה חייבת לזוז מניהול סיכונים פסיבי לניהול אקטיבי בזמן אמת.
אחד האתגרים הגדולים ביותר במעבר הזה נמצא באוויר שאנחנו נושמים, או ליתר דיוק - באוויר של החדרים הנקיים (Grade A/B).

הדרישה לניטור אוויר רציף (Continuous Air Monitoring) היא כבר לא המלצה, היא הכרח.

בבחינת הטכנולוגיות הקיימות בשוק, מגלים שלכל פתרון יש "מחיר" תפעולי לא קטן:

• שיטות פסיביות: (Settle Plates) אמינות, פשוטות, אבל מוגבלות בזמן (בגלל התייבשות האגר) ואינן נותנות מענה אמיתי לרציפות מלאה או נפח דגימה מוגדר.
  
• דיגום אקטיבי מבוסס אגר (Active Air Samplers / Slit-to-Agar): נותנים פתרון מצוין לזיהוי כמותי וזיהוי המיקרואורגניזם, אך מוגבלים בזמן הדיגום הרציף ומחייבים החלפת צלחות תכופה, מה שמגדיל את הסיכון לאינטראקציה אנושית בחדר הנקי.
  
• מוני חלקיקים אופטיים (Real-Time Optical Counters): מעניקים תוצאות בזמן אמת (ומתריעים על חלקיקים קטנים וגדולים), אבל הם לא יודעים להבחין בצורה מוחלטת בין חלקיק ביולוגי חי (Viable) לחלקיק דומם , (Non-viable) ובטח שלא מאפשרים זיהוי של סוג החיידק לאחר מכן.

הפער הזה תמיד השאיר אותנו באזור נוחות בעייתי, אחד מהשניים או שקיבלנו תוצאה בזמן אמת ללא זיהוי ביולוגי או שקיבלנו זיהוי ביולוגי אבל בדיעבד (אחרי חמישה ימי אינקובציה).

לאחרונה ביקרתי בג'נבה, היה לי העונג להשתתף בכנס של חברת PLAIR בו נחשפתי מקרוב לטכנולוגיה שמשנה את חוקי המשחק – ה Rapid-C . הטכנולוגיה הזו עושה את מה שעד לא מזמן היה נראה כמו שילוב בלתי אפשרי:
היא משלבת ניטור אופטי מתקדם בזמן אמת שמזהה ומסווג חלקיקים ביולוגיים חיים (Biofluorescence) בשילוב טוויסט מטורף - מערכת מובנית ללכידת החיידקים ישירות על צלחת אגר .

מה זה אומר בפועל?

ניטור בזמן אמת:
המערכת מנטרת את האוויר ברצף, 24/7, ללא הפסקה ומספקת אינדיקציה מיידית אם יש חריגה של חלקיקים חיים.
יכולת אימות וזיהוי:
ברגע שיש אירוע חריג, לפי פרוטוקול מוגדר מראש, המערכת מסוגלת "ללכוד" את החלקיקים החיים על גבי מדיה פיזית.
החלקיקים הללו נשלחים לאינקובציה ומאפשרים למעבדה לבצע זיהוי מלא של המזהם הספציפי.

זאת בדיוק החוליה החסרה שהתעשייה הייתה צריכה כדי לעמוד
ברוח ה - CCS (Contamination Control Strategy) של ה - Annex 1.
לא עוד ניחושים, לא עוד השבתת קווים בגלל "חשד" לחלקיק לא מזוהה,
ומצד שני - לא עוד המתנה של ימים כדי לדעת שמשהו השתבש באצווה.

אין ספק שהדרישות החדשות ב Annex 1 יוצרות מלכודת תפעולית:
מצד אחד, דורשים מאיתנו לנטר ברצף מלא ,
מצד שני, אסור לנו להתערב ולהחליף צלחות בתכיפות כדי לא לזהם.
מצד שלישי, אם נשתמש רק במוני חלקיקים אופטיים מהירים (בזמן אמת), לא נוכל לבצע זיהוי לחיידק כשיש חריגה, כפי שנדרש ב CCS.

זו בדיוק הסיבה ששילוב כמו ה-Rapid-C נחשב למכשיר המשנה את כללי המשחק !
הוא עונה במדויק על הפספוס הזה ב-Annex 1: הוא גם מנטר אופטית ברצף מלא ללא צורך בהחלפת מדיה כל שעה וגם כולל את מנגנון הלכידה הפיזי על אגר ברגע האמת, כדי שלמעבדה יהיה את החיידק הפיזי ביד לצורך זיהוי וסגירת החקירה.

לדעתי המקצועית, זו פריצת דרך משמעותית שתגדיר מחדש איך נראה ניטור מיקרוביאלי מודרני בשנים הקרובות.
תעשיית הפארמה זזה לאט, אבל פתרונות כאלה הם הסיבה שהעבודה בתחום הזה כל כך מרתקת.

מה דעתכם? זה שינוי שחיכיתם לו?
הארגון שלכם ימשיך לעבוד בשיטות המסורתיות או כבר מעוניין במעבר לטכנולוגיות ניטור רציף בזמן אמת?
כך או כך אשמח לעזור ולייעץ בכל שאלה.

בכל שאלה והדגמה אני לשרותכם

אורי חזום
מנהל תחום ביומוניטורינג
טלפון 054-2478797
מייל [email protected]

מחבר המאמר, אורי חזום, בוגר לימודי הנדסאי ביוטכנולוגיה וכימיה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה
• את לימודי ההשלמה לתואר מהנדס ביוטכנולוגיה וכימיה B.Tech ביצע אורי באוניברסיטת אריאל, ואת התואר השני, מוסמך במדעי הרפואה בתחום תורשת האדם ורפואה מולקולרית ביצע באוניברסיטת תל אביב
• עבודת התזה נערכה בהנחייתה של פרופסור שקלאי מהמחלקה לתורשת האדם ורפואה מולקולרית, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א, בנושא "The effect of low oxygen environment on muscle cells". שימוש במודלים המתבססים על עבודה עם תרביות תאים ובעלי חיים.
בתקופת התזה אורי היה שותף למחקר נוסף עבור המחלקה לניתוחי חזה, ביה"ח אסף הרופא, צריפין, בנושא "Pulmonary alveolo-capillary pore diameter after lung resection in rats". בה פיתח מודל לאנליזה של קוטר נקבים הנוצרים כתוצאה מניתוחי ריאה.
• לאורי נסיון של שנתיים בתור מהנדס תהליכי תסיסה בחברת אינסייט, חברת מו"פ ביוטכנולוגי, פארק המדע רחובות. תפקיד בו היה אחראי על בניית קונסטרוקטים המקודדים לייצור חלבונים רקומביננטים שונים, שיבוטם במערכות ביטוי שונות, התאמת תהליך תסיסה וכן פיתוח תהליכי הפרדה וניקוי ראשוניים של חלבונים.
• בשנת 2010 הצטרף אורי לחברת מרקורי לתפקיד Tech Support בו נתן מענה לפניות ושאלות לגבי מוצרי MERCK השונים. בשנת 2012 בזמן האינטגרציה בין חברת MERCK לחברת MILLIPORE קיבל אורי את תחום ניהול מוצרי מיקרוביולוגיה, במסגרת תפקיד זה השתתף אורי במגוון קורסים והכשרות וכן התמקצע בתחום הוולידציה והוכשר למתן שירותי וולידציה באתר עבור מגוון מוצרי מיקרוביולוגיה של חברת MERCK.