מחקר במדעי החיים

בחירת הנוגדן הנכון לניסוי, יכולה להיות מאתגרת וקריטית לא פעם. חשוב לבחור את הנוגדן הנכון שיזהה את חלבון המטרה, שיהיה מספיק מדויק ורגיש וכן צריך לשים לב למידע שהיצרנים נותנים על הנוגדן.

סתבר שקיימת התעניינות רבה סביב תאי גזע עצביים (NSCs) מאז הגילוי הראשוני שלהם בשנת 1992. ה- NSCs מאפשרים פיתוח אסטרטגיות מחקר חדשות כי הם מספקים היצע בלתי נדלה של פנוטיפים של תאי עצב, שבעבר ניתן היה לקבל רק מהכנות טריות של רקמות וקבלת תרביות תאים ראשוניות.

בעבודה במעבדה אנו נחשפים לעבודה עם חומרים מסוכנים לבריאות. בחרתי הפעם לכתוב על צביעת רקמות על מנת שתדעו שאפשר גם אחרת

נליזה של תאים חיים במיקרוסקופ בשיטה הותיקה נעשית ע"י גידול התאים על גבי מצע מתאים בבאריות, והעברתם לסלייד זכוכית על מנת להניח תחת עדשת המיקרוסקופ

גידול תאים בתרבית הפך לשיטה מעבדתית שגרתית החל משנות החמישים של המאה ה-20. החלטתי לכתוב פוסט זה מכיוון שיש לי ניסיון רב בניסויי תרביות תאים מסוגים שונים (תאי דם, תאי מוח, תאים סרטניים).

במחקר חלבונים כאשר הנכם מעונינים לבצע בדיקות פעילות וקישור בין חלבונים שונים, חשוב שהחלבונים שלכם יהיו במצב הנטיבי שלהם, שלא יאבדו מהפעילות האנזימטית או יכולות הקישור שלהם.